רוב כלי הרכב יוצאים מהמפעל כאשר מותקנים בהם ארבעה צמיגים זהים לגמרי, גם במידותיהם וגם בדגם הסוליה וגם עומק החריצים. עם זאת, בשל תפקידם של הצמיגים הקדמיים בהעברת כוחות ההנעה (במכוניות בעלי הנעה קדמית), ההיגוי ומרבית כוחות הבלימה – נוטים צמיגים אלה להישחק מהר יותר מאשר הצמיגים האחוריים.
לכן, אם לא מבצעים אחת לכ-10,000 ק”מ רוטציה לצמיגים (העברת הקדמיים אחורה ולהיפך), יעלה ברוב המקרים הצורך להחליף את שני הצמיגים הקדמיים ולא את כל הארבעה יחד.
במצב זה עולה השאלה – על גבי איזה ציר יש להתקין את הצמיגים החדשים?
בעבר נהוג היה להתקין את הצמיגים החדשים על גבי הציר הקדמי. על פי הדעה הרווחת באותם ימים, כאשר הצמיגים הקדמיים נשחקו ואילו הצמיגים האחוריים נותרו במצב כשיר לנסיעה, הותקן זוג הצמיגים החדש מלפנים במקום הזוג שנשחק. כך, על פי הסברה בעבר, הצמיגים החדשים יכלו לספק אחיזת כביש טובה יותר מלפנים, היכן שהדבר נחוץ לצורך הנעה והיגוי.
אולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות העלו כי גישה זאת הייתה מוטעית ואף מסכנת חיים. מחקרים אלו הביאו להמלצה חד-משמעית: כאשר מותקנים על הרכב שני צמיגים חדשים, יש להתקין אותם תמיד (מלבד כאשר הדבר אינו מתאפשר) על הציר האחורי! את הצמיגים האחוריים יש להעביר בהתאם אל הציר הקדמי.
צמיגים חדשים המותקנים על הציר האחורי מסייעים לנהג לשמור על שליטה ברכב, בעיקר בעת נסיעה במהירות גבוהה ובכביש רטוב. זאת, מאחר שצמיגים חדשים אוחזים את הכביש טוב יותר ומפנים כמות גדולה יותר של מים בזמן נתון, ובכך מונעים מצב שבו הרכב “צף” על הכביש בחוסר יציבות.
תת היגוי לעומת היגוי יתר
מצב של “ציפה” עלול להתרחש כאשר הצמיגים לא מצליחים לפנות את כל כמות המים שעל הכביש, ובכך נמנע מגע ישיר ורציף של הצמיג עם הכביש. "ציפה" זאת נגרמת עקב שחיקת סוליית הצמיג המביאה להקטנת עומק התעלות שבו, ובכך להקטנת כמות המים שיכול הצמיג לפנות בזמן נתון.
בעת כניסה של הרכב למצב של ציפה, כאשר הצמיגים הקדמיים שחוקים יותר מאשר הצמיגים האחוריים, הם יאבדו את האחיזה בכביש לפני הצמיגים האחוריים. מצב זה מביא לתת היגוי – הרכב "שואף" להמשיך בקו ישר גם בעת פנייה. תופעה זו הינה קלה יחסית לשליטה, זאת באמצעות הפסקת הלחיצה על דוושת הגז והפניית ההגה בהתאם.
עם זאת, כאשר הצמיגים האחוריים שחוקים יותר, הם מאבדים אחיזה לפני הצמיגים הקדמיים, מאחר שהצמיגים הקדמיים מסוגלים לפנות מים שהצמיגים האחוריים כבר אינם מסוגלים. הדבר עלול לגרום להיגוי יתר – הרכב "שואף" לפנות יותר מהנדרש, עד למצב מסוכן ביותר של אובדן שליטה וסחרור הרכב במקום.
היגוי יתר קשה הרבה יותר לשליטה, מאחר שלנהג אין יכולת היגוי בגלגלים האחוריים והפסקת הלחיצה על דוושת התאוצה עלולה להחמיר את המצב ולהקשות על הנהג להחזיר לעצמו את השליטה ברכב.
הסכנה של כשל פתאומי בצמיג
מלבד היגוי יתר, ישנן סיבות נוספות אשר בגללן מומלץ להתקין זוג גלגלים חדש על גבי הציר האחורי: כשל פתאומי בצמיג, למשל עקב התפוצצות או קרע, עלול להביא לאיבוד יכולת השליטה ברכב. כאשר כשל מסוג זה מתרחש באחד הצמיגים הקדמיים, הנהג יהיה מסוגל בדרך כלל לשלוט על הרכב, ולו באופן חלקי, ולהסיט אותו לשוליים.
אך כאשר הדבר מתרחש באחד הצמיגים האחוריים, שליטת הנהג בהיגוי נפגעת – מצב שעלול לגרום לאיבוד שליטה מוחלט ולתאונה. ככל שהצמיג חדש יותר כך הסיכוי לכשל פתאומי קָטֵן, ועל כן זאת סיבה נוספת להתקנת זוג צמיגים חדשים על הציר האחורי במקום הקדמי.
コメント